טרק בארמניה: שביל ג'נפאר



מאמר אורח:


טרק בארמניה: נגורנו קראבאך – 
Janapar Trail


כתב וצילם: ירון וייס

לפרטים נוספים: טרק בארמניה

הקדמה - נגורנו-קראבאך


נגורנו קראבאך היא ישות מדינית הנמצאת מזרחית לארמניה וגובלת בארמניה ובאזרבייג'אן. מסיבות פוליטיות הגישה אליה אפשרית מארמניה בלבד. מדובר על ישות מדינית עצמאית "דה פקטו" כלומר עצמאית בפועל עם כל סממני הריבונות אך ללא הכרה בינלאומית. בפי המקומיים היא נקראת רפובליקת ארצאך.

רפובליקת ארצאך מונה כ- 150,000 תושבים ובירתה סטפנקרט. השפות המדוברות בה הן ארמנית (בניב קראבכי) ורוסית. רוב תושביה הם ארמנים.

שטחה של נגורנו קראבאך הוא חלק ממה שמוגדר על ידי הארמנים כ"ארמניה הגדולה", אזור המשתרע על פני ארמניה וחלקים מגיאורגיה, טורקיה, איראן ואזרבייג'אן באזור זה חיו הארמנים לאורך רוב ההיסטוריה עד לרצח העם (במלחמת העולם הראשונה) ולפרוגרומים שביצעו בהם במאות התשע עשרה והעשרים.
כיום רוב הארמנים (העם הארמני מונה כשמונה מליון נפשות) מתגוררים מחוץ לשטחי "ארמניה הגדולה" ומקצתם מתגוררים ברפובליקת ארמניה ובנגורנו קראבאך (שהם השטחים היחידים מתוך "ארמניה הגדולה" הנשלטים כיום על ידי ארמנים).




בתקופת ברית המועצות מתוך כוונה לבצע מדיניות של "הפרד ומשול" סופחה נגורנו קראבאך (שבה היה רוב מוצק של ארמנים – כ- 80%) לרפובליקה הסובייטית של אזרבייג'אן. בשנת 1988 עם פרפורי הגסיסה של ברית המועצות, פרצו אירועי דמים בין ארמנים לאזרים אשר הביאו למלחמה כוללת בין שתי הרפובליקות הסוביטיות לשעבר. מלחמה זו נמשכה עד שנת 1994 וגבתה עשרות אלפי קורבנות ומאות אלפי פליטים. בסופו של דבר גברו הארמנים על האזרים וייסדו בשטחה של נגורנו קראבאך מדינה עצמאית. עקב לחץ דיפלומטי חסר תקדים של אזרביג'אן (שנחשבת למעצמת נפט ובה עובר צינור המספק נפט לרוב מדינות אירופה) נמנעה הכרה בינלאומית בעצמאותה של נגורנו קראבאך.

כיום שורר שקט באזור, נגורנו קראבאך מלקקת את פצעי המלחמה ומשתקמת לאיטה.

מבחינה גיאוגרפית ותיירותית מדובר בגן עדן של ממש. נגורנו קראבאך ממוקמת על הרכס המזרחי של הרי הקווקז "הנמוך" עם פסגות של כמעט 4000 מטר. מכיון שמדובר בחבל ארץ עם היסטוריה עשירה, פזורים בו עשרות מנזרים עתיקים הן מימי הבינייים והן מתקופת ראשית הנצרות (ארמניה היא המדינה הראשונה בעולם שמיסדה את הנצרות כדת המדינה), יערות, נחלים שוצפים, קניונים עמוקים, מעיינות רבים (וגם מעיינות חמים !), מערות האדם הקדמון ותופעת טבע מעניינת של עץ דולב שהוא העץ העתיק (והגדול !) בכל רחבי ברית המועצות לשעבר...

אך בעיניי הדבר המיוחד ביותר בנגורנו קראבאך הוא התושבים עצמם !
הם מצטיינים בהכנסת אורחים ונכונים לסייע בכל דבר ועניין. כאשר טיילתי בין הכפרים הפסטורליים, הזמינו אותי להרמת כוסית, ארוחה קלה ואף הפצירו בי ללון בביתם. מכיון שאין בנגורנו קראבאך הרבה מטיילים, כל אורח המגיע לביקור הוא סיבה למסיבה.


"פאפיק טאטיק" - סמל אנשי ההרים של קרבאך. צילום: ירון וייס


שביל ג'נפאר - Janapar Trail 


בשנת 2007 החליט הבלוגר הארמני רפי קוג'יאן לעשות מעשה אשר יעודד את התיירות לנגורנו קראבך ויכניס אותה לתודעה הבינלאומית בהקשרים חיוביים יותר. יחד עם מתנדבים נוספים הוא יצר את ה- Janapar trail.

Janapar trail הינו טרק החוצה את נגורנו קראבאך מדרום לצפון לאורך 16 קטעים/ימי הליכה. כל קטע של הטרק מסתיים בכפר או עיירה בה ניתן ללון בבתי המקומיים (או באוהלים).
הטרק סומן על בסיס דרכים היסטוריות ושבילי רועים. 
אך פגעי הזמן ומזג האויר גרמו לרוב הסימון להעלם.
לכן, בקיץ 2012 קוג'יאן יחד עם מתנדבים נוספים שיקמו חלקים מהטרק וסימנו אותם מחדש בסימון שאינו מתבלה עם הזמן (בשנת 2007 השביל סומן ברובו באמצעות "פלאחים" ממתכת שנגנבו או הושחתו ואילו ב- 2012 סומן בצבע על גבי סלעים ועמודים). הסימון בוצע במרווחים נמוכים בין סימון לסימון ממש כמו בשבילים המסומנים בישראל.

כיום שבעת הקטעים הדרומיים של הטרק, מהעיירה האדרוט שבדרום ועד עיר הבירה סטפנקרט מסומנים בסימון שבילים ברור ואילו את חלקו הצפוני של הטרק מסטפנקרט צפונה נדרש עדיין לשקם.

סימון השביל מחולק לשני סוגים:
1. הסימון של שנת 2007: כף רגל צהובה (בצורך מפת נגורנו קראבאך) על רקע תכלת.
2. הסימון של שנת 2012: פס כחול.



בשבעת הקטעים הדרומיים יש שילוב של שני סוגי הסימונים. בתשעת הקטעים הצפוניים ישנו רק הסימון משנת 2007 לסירוגין.

שבעת הקטעים הדרומיים (המסומנים היטב בסימון שבילים) וכן שלושה קטעים מצפון לעיר הבירה סטפנקרט מסומנים גם על גבי מפות GPS באמצעות אפליקצייתEveryTrail למחשב ולסמארטפון. כך שניתן להוריד את המפות ישירות לסמארטפון ולנווט באמצעותו. על כן, בשבעת הקטעים הדרומיים סימון השבילים ברור דיו כך שיחד עם השימוש באפליקציית EveryTrail אין בכלל צורך להצטייד במפות!

את הלילות ניתן לעשות בבתי מקומיים (תמורת תשלום סמלי) או באוהלים סמוך למעיינות, לנחלים ולכפרים שלאורך הדרך. המקומיים דוברים בעיקר ארמנית (בניב קראבאכי שאינו נהיר לרוב דוברי הארמנית) וכן רוסית. מעטים מהם דוברי אנגלית ושפות אחרות.

אתרים מרכזיים לאורך הטרק מדרום לצפון (בסוגריים מספר הקטע):

1.       שרידי המנזר העתיק Gtichavank (קטע 2).
2.       מערות Azokh קומפלקס מערות מתקופת האדם הקדמון (קטע 3)
3.       עץ הדולב הענק והעתיק ביותר בשטחי ברית המועצות לשעבר "טינג'רי" (קטע 4)
4.       הקניון העמוק והמרהיב "קרקר", מפלי "זונטיק" ושרידי הכפר "חונות" (קטע 6).
5.       העיר העתיקה מוקפת החומה "שושי" וקתדרלת "ר'זנצ'צוץ" (קטע 7).
6.       המנזר העתיק (והפעיל !) בעל הנוף המרהיב  Gandzasar (קטע 11).
7.       מנזר היער העתיק Dadivank (קטע 13).
8.       המעיינות החמים של "זואר" (קטע 14).

בדף הפייסבוק של הטרק ניתן לצפות בתמונות רבות שצולמו לאורך הטרק. כמו כן ניתן לשאול שאלות (גם בעברית !!!) ולקבל תשובות מצוות הדף.

שביל ג'נפאר - טרק בארמניה. צילום: ירון וייס

דרכי הגעה לנגורנו קראבאך:
ישנן מספר מוניות שירות (מארשרוטקות) היוצאות בכל בוקר בין השעות שמונה לעשר וחצי מ"קילקיה אבוטקיאן" - אחת מתחנות האוטובוסים המרכזיות שבירואן (בירת ארמניה) אל סטפנקרט (בירת נגורנו קראבאך). משך הנסיעה הוא כשמונה שעות (כולל מספר עצירות בדרך). עלות הנסיעה 5000 דראם ארמני (כחמישים ש"ח).
במעבר הגבול שבין ארמניה לנגורנו קראבאך נדרש להציג דרכון ולהירשם. החיילים שמעבר ידריכו אתכם להגיע אל משרד החוץ של נגורנו קראבאך השוכן במרכז עיר הבירה סטפנקרט על מנת להוציא ויזה (כן את הויזה מוציאים לאחר הכניסה למדינה...). עלות הויזה כשלושים ש"ח (3000 דראם ארמני). וכל ההליך אינו אורך יותר מרבע שעה. בעתיד צפוי להיפתח קו טיסות ישיר בין ירואן לסטפנקרט.

קישורים מצורפים:
1.       אתר הטרק בו ניתן למצוא מידע חיוני (כולל קישור לאפליקציית EveryTrail):http://www.janapar.org
2.       דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/janapar.trail


תודה לירון וייס ,שהלך לאורך השביל בשנת 2012 וכתב את המידע המופיע כאן

לפרטים נוספים: טרק בארמניה