הדרכות אתיופיה: הכיבוש האיטלקי


הכיבוש האיטלקי של אתיופיה

כתב וערך: מידן וישינסקי

מאז קרב אדווה (Adwa 1895) בו הצליחו האתיופים למנוע את פלישת האיטלקים לשטחם, חלמו האיטלקים להחזיר את כבודם המדיני האבוד ולכבוש את אתיופיה. שליט איטילה הפשיסטית, מוסוליני, שאף להגדיל את השפעתו בשטחי "מזרח אפריקה האיטלקית" שכללה גם את סומלילנד ואריתריאה.

בסוף שנת 1934 ביימו האיטלקים תקרית גבול, האשימו את הקיסר האתיופי בהריגת חיילים איטלקיים ודרשו פיצווים ומחוות משפילים, מכינים את הקרקע לפלישה הצבאית.

כך התחיל "משבר אתיופיה" שהיה בעצם מחולל ראשוני למלחמת העולם השנייה, חמש שנים לאחר מכן. באיימו על מדינה החברה בחבר הלאומים התריס מוסוליני כנגד ההגמוניה של בריטניה וצרפת וחשף את הססנותן לנקוט צעדים משמעותיים בזירה הבינלאומית כנגד מדינות "סוררות".

חיילים איטלקיים באתיופיה הכבושה
בשנת 1935 פלשו צבאות איטליה לאתיופיה, חבר הלאומים הכריז על האיטלקים כ"תוקפניים" והטיל עליהם סנקציות כלכליות, שלא פגעו ממש בכלכלה האיטלקית. מחוזק בהצלחתו המשיך מוסוליני והרחיב את פלישתו לסיפוח מלא של אתיופיה לשטחי "מזרח אפריקה האיטלקית". מדינות המערב חששו מהתערבות יתרה, פן תתקרב איטליה הפשיסטית לגרמניה הנאצית – כמובן שההפך קרה וההערצה האדירה למוסוליני מבית מחוץ רק העלתה את בטחונו הבינלאומי – שנה לאחר מכן הוא כבר התערב במלחמת האזרחים בספרד, פרש מחבר הלאומים והתקרב יותר לגרמניה (ציר רומא-ברלין 1936).

הכיבוש האיטלקי באתיופיה נמשך חמש שנים (1936-1941) והשפיע רבות על תהליכים פנימיים בתוך אתיופיה. הקיסר היילה סלאסי יצא לגלות וחזר לשלטון רק בתום הכיבוש תחת חסות בריטית.

חזון חידוש האמפריה הרומית

בתכנית הכיבוש של אתיופיה שילב מוסוליני ממד אסלאמי מרכזי, הקשור לחזון האיטלקי של "חידוש האמפריה הרומית" בארצות המזרח והשתלטות איטליה על אגן הים התיכון כולו. ה"דוצ'ה" הציג עצמו לפיכך כ"מגן האסלאם" וכתומך של הלאומיות הכל ערבית (תנועה לאומית שהחלה מתעוררת בשטחים הבריטיים במזרח התיכון). גם בתוך אתיופיה עצמה נכנס האסלאם הפוליטי והאיטלקים עשו שימוש רב בטכניקות הפרד ומשול עם המוסלמים באתיופה. עוד לפני הפלישה החלו גישושים דיפלומטיים בין המשולש איטליה – אתיופיה – ערב הסעודית. הנסיך הסעודי נקט באופן רשמי עמדה נייטרלית אך בפועל סייע למוסוליני (למרות שלא חיבבו יתר על המידה).

במהלך הכיבוש האיטלקי ספגו האתיופים אבדות קשות של כ-275 אלף איש והובסו לחלוטין. עם הכיבוש הנהיגו האיטלקים מדיניות פרו-אסלאמית בתוך אתיופיה, ודחקו את הכנסייה הנוצרית מעמדות כח פוליטיות. בשנת 1936 חתמו איטליה-גרמניה-יפן על הסכמי הגנה (מעצמות הציר) וחילקו את שללם האמפריאלי מראש: אירופה לגרמניה, אסיה ליפן והים התיכון והמזרח המוסלמי לאיטליה.

איכרים אתיופיים מצדיעים למוסוליני
מוסוליני בודד את הנוצרים ב"אפריקה המזרחית האיטלקית" ובמקביל עודד את האסלאם בקרן אפריקה – בתקופתו הוקמו בתי ספר אסלאמיים רביםף כשלושת אלפים מסגדים (כולל מסגד ראשון באדיס אבבה) ואף מוסדה השפה הערבית כשפה רשמית ברוב המחוזות. מוסוליני אף תמך בעזרה לאנשים רבים לצאת לחא'ג למכה, ובאופן כללי ראה בשטחי אפריקה שלו כגשר אסלאמי מעבר לים סוף – בשירות מטרותיה ארוכות הטווח של איטליה באגן הים התיכון.

האיטלקים חיסלו באופן פיזי ושיטתי את בעלי ההשכלה באתיופיה, סגרו את בתי הספר המקומיים וחתרו תחת סמכותה של הכנסייה האתיופית. בפועל, רבים מהמתנגדים האקטיביים ביותר למשטר הפשיסטי היו כמרים פטריוטים שקראו להתנגדות.
בשנת 1937, בעקבות נסיון כושל להתנקש בחיי המושל האיטלקי, טבחו האיטלקים בתגובה בכל נזירי מנזר דברה ליבאנוס שבשואה – ארבע מאות במספרם. מספר חודשים אחר כך הוצאו להורג גם הבישופים הבכירים אבונא פטרוס ואבונא מיכאל, בעוון סיוע לפטריוטים.

מלחמת העולם השנייה

הקיסר היילה סלאסי
למרות התקוממויות מקומיות לא הצליחה להתגבש באתיופיה תנועת התנגדות רחבה לכובשים האיטלקיים וישועתם הגיעה בעיקר בזכות חסדי הבריטים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותקה למעשה "אפריקה המזרחית האיטלקית" כשהיא מוקפת כוחות של האמפריה הבריטית.

בתחילה עודדו הבריטים פעולות גרילה וחבלה של המורדים האתיופיים (בהנהגתו של אורד ווינגייט שהוזעק מישראל..) ומאוחר יותר פלש הצבא הבריטי לרמה האתיופית מסודאן, סומלילאנד וקניה ועד קיץ 1941 נכבשה אתיופיה והושם קץ לשלטון האיטלקי במדינה.

הקיסר היילה סלאסי הוחזר לשלטון (ישב בבריטניה בגלות) אך הריבונות הפוליטית והכלכלית במהלך המלחמה נשארה בריטית. בשנת 1942 הוכרה אתיופיה כמדינה ריבונית ולקיסר הותר למנות את ממשלתו, אך בפועל חלו הגבלות רבות על השלטון ו"נציגים" בריטיים ניהלו את העניינים.

רק בסוף המלחמה קיבלה אתיופיה עצמאות מלאה יותר, לאחר שחתמו בשנת 1944 על הסכם ידידות עם ארה"ב שהפכה להיות מעורבת יותר ויותר באזור. מכאן ואילך התחזק כוחו של הקיסר, שערך תמורות רבות בצבא ובמערכת השלטון וביסס עצמו כשליט-על יחיד. היילה סלאסי שלט ביד רמה באתיופיה עד לשנת 1974.

מקורות:

"אתיופיה והמזרח התיכון" \ חגי ארליך
"עם וינגייט בחבש" \ אברהם עקביא
ויקיפדיה