הדרכות אתיופיה: סיפורי עם אתיופיים


סיפורי עם אתיופיים

ערך ותרגם: מידן וישינסקי
 מתוך מאגר סיפורי עם אתיופיים ברשת: http://www.ethiopianfolktales.com

הטלה וגור הנמרים

יום אחד נפגשו טלה צעיר וגור נמרים ביער, שמחו להכיר אחד את השני ושיחקו יחד זמן רב. חזר גור הנמרים לביתו וסיפר לאימו: "היום שיחקתי עם חבר חדש ויפה, צבעו לבן ופרוותו רכה, היה לנו נהדר להסתובב ביער יחדיו".

אימו, שהבינה על מי הוא מדבר לפי תיאורו, ענתה: "האין זה מאכלנו האהוב ביותר מזה דורות? מדוע לא תפסת את הטלה והבאת אותו לכאן?" ..

גור הנמרים חשב וענה: "קבענו להיפגש מחר, אביא אותו לכאן.."

באותו זמן חזר הטלה הצעיר לביתו וסיפר לאימו: "היום שיחקתי עם חיה מקסימה ונחמדה, היו לה חברבורות וצבעה נהדר, היה לנו נהדר להסתובב ביער יחדיו".

אימו ענתה מייד: "טיפש שכמותך, האין יודע אתה כי זהו אויבנו מאז ומתמיד, הרודף אותנו באשר נלך? בפעם הבאה שאתה נתקל בו ברח כל עוד נפשך בך.."

למחרת נפגשו שוב הטלה וגור הנמרים.

גור הנמרים קרא לטלה בקול ערמומי: "שלום, מה שלומך?"  והתקרב בצעדים פיקחים. הטלה התרחק בזהירות לאחור, מפחד להיתפס.

המשיך גור הנמרים: "בוא ונשחק שוב יחד היום, כמו שהבטחנו אתמול.."

"לא אעשה זאת", אמר הטלה, "מה שנאמר בביתך בערב אתמול נאמר גם בביתי. מה שאימך אמרה לך לעשות, כך גם אמרה לי אימי"

לאט לאט התחמק הטלה וברח מגור הנמרים.


הפרדה וורדית

היה הייתה בכפר קטן ברמות אמהרה פרדה יפהפייה בשם וורדית (Wardit) , מושא קנאתן של כל החיות. יום אחד, בדרכה אל הנהר לשתות מעט מים פגשה הפרדה בסוס צעיר. הסוס הכירה והעריץ את אופייה, שאלה לשלומה ולאן מועדות פניה.

לאחר שענתה לו שפניה אל הנהר לשתות מים, השיב לה הסוס:
"אוה וורדית, מאז ומתמיד מצאתי את עצמי נמשך אלייך ואל יופייך, ברצוני לשאת אותך לאישה. רק בבקשה הגידי לי נא מהו מוצאה של משפחתך - מיהי אימך ומיהו אביך?"

"מדוע מבקש אתה לדעת זאת?" שאלה וורדית הנבוכה.

"ובכן", ענה הסוס, "זוהי מסורת עתיקה בתרבות שלנו, שבה הסוס צריך להכיר את גזעה של ארוסתו".

""אמי היא הסוסה היפהפייה עליה רוכב מושל המחוז", ענתה וורדית.

"ומה עם אביך?" המשיך הסוס ושאל.

"אחותי היא היא הסוסה היפה עלי רוכב הכומר", ענתה וורדית.

"אך אביך - מיהו אביך?" המשיך הסוס לחקור.

"דודתי היא הסוסה המפורסמת בכל המחוז", ענתה וורדית.

"אך אני שואל לגבי אביך!" ענה הסוס בעצבנות.

בדיוק בשנייה זו הופיעה אביה של וורדית בדרכם, חמור מזדקן, ופנה אל וורדית בקול תקיף:
"מה מעשייך כאן?"

וורדית שתקה.

"תעני לי, האין לי זכות לדעת זאת?" , המשיך אביה.

וורדית המשיכה להתעלם ממנו והתנהגה כאילו היא אינה מכירה אותו.

התערב הסוס: "מיהו זה החמור הזקן, שהגיע להפריע לנו? הוא עלוב ובא בימים.."

"איני מכירה אותו", ענתה וורדית.

"הסתלק מכאן!" המשיך הסוס ודחף את החמור לאחור. גם כשנפל החמור המשיך הסוס לבעוט בו עד שלבסוף הרגו.
לפני מותו עוד הספיק להגיד החמור משפט אחרון: "אוה אלוהים, האם ראית מה קרה לי?.."

משמיים נשמע לפתע קול אלוהים הזועם ופנה לפרדה: "מרוב גאוותך לא כיבדת את אביך, לכן עונשך הוא להיות עקרה, ומעולם לא תביאי צאצאים לעולם.."