הדרכות אתיופיה: היילה סלאסי ודת הראסתפרים


היילה סלאסי ודת הראסתפארים
או: איך התגלגל רודן אפריקאי להיות אל עלי אדמות בקרב מאות אלפי מאמינים.

ראס תפארי מקונן, שמאוחר יותר הוסיף לשמו את הכינוי היילה סלאסי, נולד בשנת 1892 והוכתר בשנת 1930 כקיסר אתיופיה – "האריה המנצח משבט יהודה". מוצאו ממשפחת אצולה והוא היה קרוב משפחה של הקיסר מנליק השני (1889-1913).

הקיסר היילה סלאסי - ראס תפארי מקונן
לאחר עלייתו לשלטון הנהיג סלאסי מנהיגות אבסולוטית, תערובת של מודרניזציה, שמרנות וריכוזיות נוצרית בראשותו. לאחר זמן קצר בשלטון נאלץ הקיסר לברוח מאתיופיה לאחר כיבושה על ידי האיטלקים (1936-1941). הוא נמלט לירושליים ואף התגורר מספר שבועות ברחביה עם משפחתו. לאחר מכן עבר לבריטניה כדי להנהיג את הממשלה האתיופית הגולה. בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשו הבריטים לאתיופיה הפשיסטית (איטליקית) והחזירו לשלטון את היילה סלאסי.

היילה סלאסי חזר להנהיג את אתיופיה כשליט יחיד במשטר ריכוזי, הוא הקים צבא מודרני ריכוזי ושכלל את הבירוקרטיה האתיופית, הביא יועצים זרים רבים ואף פעל נמרצות להרחבת החינוך המודרני. בין היתר התחזקו היחסים בין אתיופיה לישראל של בן-גוריון בשנות השישים.

בשנת 1963 הוקם "הארגון לאחדות אפריקה" ומטהו הראשי נקבע באדיס אבבה. היילה סלאסי קיבל יוקרה רבה  בעולם כמנהיג השחור שמאחד את אפריקה,  אולם מבית לא השכיל הקיסר לעשות את השינויים הפוליטיים הנדרשים ונשאר שליט שמרן כל-יכול שניטרל את כל מתחריו הפוליטיים.

בעקבות משבר הנפט ומלחמת יום הכיפורים ניתק הקיסר את יחסיו עם ישראל באקט שנתפס גם בקרב האתיופים כבגידה בקשר "הציוני" של שתי המדינות. שנה לאחר מכן הודח היילה סלאסי בעקבות מהפכה צבאית קומוניסטית (1974 בראשות מנגיסטו) ונרצח בביתו בגיל 85. מקום קבורו נשמר בסוד ורק לקראת שנות התשעים הובא סלאסי לקבורה הולמת בטקס ממלכתי.

דמותו של הקיסר נשארה שנויה במחלוקת ומורכבת – יש הסטוריונים המציירים אותו כרודן חשוך ואחרים הרואים את זכרו במונחים רומנטיים. כך או כך, ייזכר היילה סלאסי כאיש שעיצב את תולדותיה של אתיופיה במאה העשרים.


דת הראסתפארים


בינתיים בפינה אחרת של העולם, החלה להתפתח דת מעניינת שקשרה את אמונותיה בקיסר האתיופי השחור. בשנות השלושים התפתחה בג'מאייקה תנועת מאבק של השחורים בלבנים, בראשות אדם בשם מרקוס ג'ארבי, אשר קרא בפומבי לשחורים לדרוש את זכויותיהם ואף לחזור לאפריקה. עם הזמן התפתחה תנועה זו לדרך חיים, אמונה בטבעיות ובשחרור המוח והגוף מכבלי החברה המושחתת. הדת החדשה הושפעה רבות מהנצרות האתיופית, מהברית הישנה, מאמונות אליליות אפריקניות, מתרבות הינדית ואף מארועים פוליטיים כמו תנועת הציונות ועליית מלך שחור (סלאסי) באפריקה.

לפי דרשותיו של ג'ארבי, שנשאו אופי משיחי-נוצרי, "יקום באפריקה מלך שחור, שיגאל את השחורים בעולם מסבלם". עם הכתרתו של היילה סלאסי בשנת 1930 ראו בו ג'מייקנים רבים כמלך השחור המשיח – ג'ה ראס תפארי (שמו המקורי של היילה סלאסי) והאמינו כי הוא אל עלי אדמות אשר יאחד את כל השחורים בעולם ויחזירם למולדתם – אפריקה.

בשנות השלושים התפתחו קומונות ויישובים "ראסתפאריים" בג'מאיקה, שהתבססו על מערכת האמונה החדשה, בשילוב עם המאבק לזכויות השחורים:

- היילה סלאסי ("ראס תפארי") הינו אל חי עלי אדמות.

- עליונות השחורים, שהינם נצר וגלגול מחודש של העם העברי העתיק (Israelites)

חזרת השחורים ליבשת אפריקה, ולאתיופיה בפרט, ופיכתם בעתיד לשליטי העולם.

עם הזמן "התעדנה" התפיסה הראסתפארית והפכה להיות יותר דרך חיים שוחרת שלום ואהבה. בשנות השישים התפרסמה בעולם מוזיקת הרגאיי ובוב מארלי, נציגה הבולט שפירסם את האמונות הראסתפאריות מחוץ לגבולות ג'מאייקה ואפריקה.

עיקרי תפיסת החיים הראסתפארית המודרנית מתבססים על רעיונות של אחדות ומיסטיקה:

- אמונה ב"ג'ה"(Jah), האל העליון שנמצא בכל מקום, והוא האחדות, הרוח הקדושה והחיבור בין כל האנשים ברחבי העולם.

אמונה בהיילה סלאסי כהתגלמות האל העליון – המלך השחור שישחרר את השחורים ואת אפריקה וייצור את "ציון" – העולם המושלם. רבים מהראסתפארים מאמינים כי הוא מעולם לא מת, וכי הוא עוד יחזור להוביל את השחורים בעולם באשר הם.

- החברה המודרנית המושחתת נקראת בפי הראסתפארים "בבילון" (Babylon) – ממלכתם של תאבי הבצע, חסרי המוסר והאנשים החומרניים. הראסתפארים רואים בעצמם כ"ילדי ישראל" (Children of Israel) שיחזירו את העולם למקומו האמיתי – ציון (Zion), הארץ המושלמת.

- מרכזה של ציון החדשה תהיה אפריקה, ואפילו אתיופיה. מספר לא מועט של ראסתפארים אף התיישבו באתיופיה לאור אמונה זו.

שימוש בצמח הקנאביס (מריחואנה) – הראסתפארים תופסים את העישון כחוויה מיסטית המקרבת אותם לאל, ודוגלים בשימוש חופשי ודתי של צמח הגאנג'ה הקדוש.

שוויון ואחדות בין כל בני האדם, ללא הבדל מוצא, צבע עור או גזע.

- טבעונות – רוב הראסטפארים הינם צמחונים או טבעוניים, מאמינים כי יש לשמור על הגוף חופשי מרעלים ולדבוק בדרך חיים בריאה ולא פוגענית במינים אחרים, כחלק מהאמונה באחדות אוניברסלית.

- "ראסטות" או "דרדלוקס" (Dreadlocks) – לפי אמונה זו אסור להסתרק או להסתפר – מסמל את החזרה למקור ולטבעיות, והראסטות משולות לעתים לרעמת אריה ולרעמתו של שמשון הגיבור שכוחו היה בשערותיו..

- בקרב הראסתפארים נחגגים מועדים הקשורים לחייו של היילה סלאסי – בין היתר נחגגים יום הולדתו (23.7), יום הכתרתו לקיסר אתיופיה (2.11), יום כינון החוקה האתיופית (16.7) ואפילו יום המציין את ביקורו הראשון של היילה סלאסי בג'מייקה (21.4.1966)

- שימוש בסמל האריה (ראס תפארי האריה מיהודה) ובצבעי אתיופיה – צהוב אדום וירוק.

כיום, בעיקר הודות לפריחתה של מוזיקת הרגאיי בשנות השבעים, חיים בעולם כמליון מאמינים ראסתפארים, רובם בגמ'איקה אך ישנן קהילות גדולות גם באנגליה, ארצות הברית ואפילו יפן..


ולסיום - הפינה האמנותית

שירו המפורסם של בוב מארלי, "מלחמה", הוא בעצם וריאציה על נאומו של היילה סלאסי באו"ם בשנת 1963 :


Bob Marley: War                                          
בוב מרלי: מלחמה


Until the philosophy which hold one race
עד שהפילוסופיה שאומרת שגזע אחד
Superior and another inferior;
נעלה ואחר נחות;
is finally and permanently discredited and abandoned;
באופן סופי וקבוע, נפסלת וננטשת;
Everywhere is war, me say war.
בכל מקום תהיה מלחמה, אני אומר: מלחמה.

That until there are no longer first class
and second class citizens of any nation.
שעד שלא יהיו יותר אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב', מכל לאום.
Until the color of a man's skin,
עד שלצבע עורו של אדם,
is of no more significance than the color of his eyes;
לא יהיה  יותר משמעות  מצבע עיניו;
Me say war.
אני אומר: מלחמה.

That until the basic human rights are equally
guaranteed to all, without regard to race;
שעד שזכויות האדם הבסיסיות יובטחו באופן שווה
לכולם, ללא התחשבות בגזע;
A dis a war.
אני אומר: מלחמה.

,That until that day
שעד היום ההוא,
;the dream of lasting peace, world citizenship
rule of international morality;
החלום על שלום נצחי, אזרחות עולמית;
שלטון המוסר העולמי;
will remain in but a fleeting illusion;
יישאר בגדר אשליה חולפת;
to be pursued, but never attained.
ונרדפת, אבל לא מושגת.
Now everywhere is war, war.
בכל מקום תהיה מלחמה, מלחמה.

;And until the ignoble and unhappy regimes
ועד שהמשטרים השפלים והאומללים;
;that hold our brothers in Angola, in Mozambique
שמחזיקים את אחינו באנגולה, במוזמביק;
;South Africa sub-human bondage
ובדרום אפריקה בשעבוד תת אנושי;
have been toppled, utterly destroyed
יופלו, ויהרסו לחלוטין;
Well, everywhere is war, me say war.
אז, בכל מקום תהיה מלחמה, אני אומר: מלחמה.



;War in the east, war in the west
מלחמה במזרח, מלחמה במערב;
war up north, war down south.
מלחמה בצפון, מלחמה בדרום.
war, war, rumours of war.
מלחמה, מלחמה, קולות של מלחמה.


And until that day, the African continent;
ועד היום ההוא, היבשת האפריקאית;
will not know peace, we Africans will fight
לא תדע שלום, אנו האפריקנים נילחם;
we find it necessary and we know we shall win
אנו מוכרחים, ואנו יודעים שננצח;
as we are confident in the victory;
כי אנו בטוחים בניצחון;
Of good over evil, good over evil, good over evil.
של הטוב על הרע, הטוב על הרע, הטוב על הרע.
Good over evil, good over evil, good ever evil.
הטוב על הרע, הטוב על הרע, הטוב על הרע.